צילה שנהר

ייעוץ זוגי ואישי 050-6402526

רכישת ספרים וטיפולים

הרשמה לניוזלטר

לקבלת המתנה לשיפור הזוגיות מלאו מייל בלבד.

דואר אלקטרוני *

*בלחיצה על כפתור ההרשמה הינך

מסכים/ה לקבל חומר מהאתר.

הצטרפו אלי ברשתות החברתיות:

g

מה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו צריכים


מי מנהל את מי אנחנו את החפצים או החפצים אותנו?


אנחנו חיים בתרבות הצריכה. בתפיסה שלנו מי שמצליח זה מי שיש לו כסף, שיכול לקנות כל מה שהוא רוצה, שיש לו בית גדול, אוטו חדש ומרווח

חדר ארונות מלא בכל טוב, טיולים לחוץ לארץ, ארוחות במסעדות גורמה, תכשיטים יקרים והרבה כסף בעובר ושב ובחסכונות.

חבל שהצלחה כיום לא מתורגמת לתכונות כמו בינה, נדיבות, שמחת חיים, ענווה, פרגון, הכרת תודה.

מי שיש לו כסף... שיהנה.

אבל מה קורה עם מישהו שלא יכול לממן את החלום הזה?

הפרסומות שאופפות אותנו 24/7 משדרות לנו את האשליה שאם רק נשלוף את כרטיס האשראי נהיה מאושרים, רזים, מצליחים, הבית יהיה נקי ומסודר ונחיה בתוך חלום.

כל מה שמפריד אותנו מהאשליה זה רק רכישה כזאת או אחרת. ואם רק ניקח הלוואה (בתנאי שעבוד) תוך חצי שעה תהיה בחשבון שלנו עוד התחייבות

שתתן לנו הרגשה שאנחנו עשירים אבל תסבך אותנו במינוס יותר גדול כדי לממן את האשליה...

ואולי תעזור לרגע לרכך את הריק הקיומי שאנחנו חווים, את הכאב, הקושי, השעמום מהחיים החד גוניים והתסכול.


אני לא מבינה למה אנשים רוצים בית גדול. בית גדול יותר מכפי מידתנו זה אומר להעשיר את הבנק בכך שאנחנו מחזירים לבנק פי 2.5 ממה שלקחנו.

זה אומר לשלם יותר ארנונה, להשקיע יותר כסף בקירור או חימום, לנקות יותר (השקעת זמן שיכולנו לעשות בו שימוש אחר) או לשלם לעוזרת ולעבוד יותר קשה כדי לממן את התשלום עבורה.

זה אומר לרהט ולמלא את כל החלל הזה, מה שאומר עוד קניות, ועוד תשלומים באשראי ושוב מחויבות כספית שמחייבת אותנו לעבוד עוד יותר.

וצריך לתקן את המכשירים החשמליים שקנינו כדי למלא את הבית הגדול ולשלם עליהם ביטוח.

ואם יש מקומות איחסון אז למה לא לקנות דברים שאנחנו לא צריכים רק כי יש מקום ושוב להשתעבד לבנק ולמינוס?

מרוב חפצים הבית מרגיש לנו קטן וצפוף  אז אנחנו משדרגים לבית גדול יותר, או בונים עוד תוספת ושוב משתעבדים להתחייבויות כספיות,

להלוואות ולהוצאות נוספות שהופכות אותנו לעבדים.


ובסוף אנחנו מגלים שנלכדנו במלכודת.

אנחנו משועבדים לסטנדרט הגבוה שהצבנו לעצמנו, עבדים לבנק, להלוואות, לחוסר הזמן, ללחץ, לפחד שהבוס יפטר אותנו

ואז איך נעמוד בהחזרים... למריבות בזוגיות על מי מבזבז יותר ומי אשם במצב.

מהפחד אנחנו עובדים יותר קשה כדי לרצות את הבוס וכי המינוס חונק. וגם כי עדיף לנו להיות בעבודה

(לגיטימי לעבוד קשה, זה נתפס שאנחנו מסורים, חרוצים ועובדים קשה לפרנס את המשפחה)

מאשר לראות את הפרצוף הכועס של בן / בת הזוג ולשמוע את המריבות של הילדים בבית.

יש לנו פחות זמן פנוי. אנחנו עייפים, לחוצים, חולים, חסרי סבלנות בזוגיות וחסרי סבלנות לילדים.

אנחנו רוצים שקט והבנה בזוגיות אבל למי יש חשק לזה? אנחנו רוצים שיבינו אותנו אבל לא רוצים באמת להבין את האחר.


אז כדי שיהיה לנו שקט ושלווה אנחנו מתגרשים ומגלים שהחלפנו רעש אחד ברעש אחר,

מגלים שנשארנו עם יותר מחויבויות אבל ההכנסה קטנה פתאום לצרכים שלנו ועובדים יותר קשה כדי לכסות את הפער.

ובכל מקרה אנחנו גם לא ממש מרוצים, פיטרנו את בן / בת הזוג אבל אנחנו עדיין לא לגמרי מבסוטים.


ומרוב עבודה קשה ועייפות אנחנו חולים... עבדים, עבדים ובסוף מתים.

הכרתי פעם מישהי שספרה לי בגאווה שיש לה 600 זוגות נעליים מעור.

היא בנתה לנעליים קומה נפרדת בשם "היכל הנעליים" ובכל יום היא משקיעה שעה כדי לתחזק את ההיכל ולהסתכל על הנעליים.

אני מרחמת על החיות המסכנות שמסרו את עורן רק כדי שיוכלו לשהות בהיכל נעליים ולהינעל פעם בשנה במקרה הטוב.

ובנוגע למינוס האדיר שיש לה בבנק... זה כבר עניין שהוא לגמרי שלה.

אז נכון שקל להסתכל עליה ולצקצק בלשון, אבל איפה אתם משועבדים להתחייבויות לדברים שלא בטוח שאתם באמת צריכים?

האם אתם מתבלבלים בין מה שאתם צריכים למה שאתם רוצים?

מי משרת את מי? אתם את החפצים וסמלי הסטאטוס או שהם משרתים אתכם?


ואם התבלבלתם בדרך, אם זה משפיע על שמחת החיים שלכם, אם אתם חושבים להתגרש או שהתגרשתם גם בגלל זה ואתם 

רוצים להפיק לקחים, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר וניפגש בקליניקה שלי או בסקייפ.


ואם בא לכם קצת שקט... אז יש לי צימר נחמד עבורכם... אבל תוודאו שאתם באמת צריכים למלא מצברים ולא רק רוצים.


צילה שנהר, ייעוץ זוגי בצפון.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן